בניין ירוק – כחול – לבן
המושג "בנייה ירוקה" ממשיך לתפוס תאוצה. מאז עלה הנושא לכותרות, גובר הביקוש בעולם לתכנון מגורים ירוקים. בישראל לעומת זאת, התמונה ירוקה קצת פחות
בנייה ירוקה היא בנייה חכמה המקנה לדיירים איכות חיים וסביבה בריאה יותר, תוך צמצום ההשפעות הסביבתיות. בנייה זו מתבטאת בשימוש בחומרים ממוחזרים ידידותיים לסביבה, ותכנון מוקדם המאפשר חיסכון מרבי באנרגיה. מטרת הבניה הירוקה היא יצירת סביבת מגורים בריאה ונוחה, תוך הימנעות מפגיעה במשאבים טבעיים מתכלים ובאיכות הסביבה.
העיקרון המנחה בבנייה ירוקה הוא חשיבה לטווח ארוך – כמו גם תכנון בשלבים המוקדמים של ההיבטים הסביבתיים בפרויקט, והתייחסות למיקומם הגיאוגראפי של המבנים. אם כן, ניתן לבנות בבניה ירוקה בית מגורים כפרי, מבני תעשייה ירוקים, קמפוסים או מבני ציבור. במילים אחרות, בניה ירוקה היא תפיסה מהותית – לא צורה אדריכלית.
ישראל על מפת העולם
התקן הישראלי לבנייה ירוקה, ת"י 5281, הושק בכינוס מקצועי שנערך במאי 2006. בעולם הגדול כבר מכירים בחשיבותה של בניה ירוקה, וניתן למצוא דוגמאות רבות, ביניהן דוגמה קלאסית לשכונה הירוקה BedZED שבאנגליה. ואצלנו? אמנם בנייה ירוקה מייקרת את הפרויקט כולו ב- 7-10 אחוזים, אך לטווח הארוך היא מוזילה את עלות השימוש במבנה.
מאז הוקמו פרויקטים ירוקים ספורים בלבד, שעדיין לא מבשרים על השינוי האמיתי בתחום. פרויקט לדוגמה ניתן למצוא במערב נס ציונה, שם בנתה קבוצת חנן מור את שכונת ארגמן. פרויקט זה כולל מספר מרכיבים ירוקים כגון חשמל ממערכות סולאריות ואנרגיה ממקורות נקיים, מחזור מים, סילוק פסולת ועוד.
בימים אלה אנו מתכננים במשרד אורבך-הלוי קמפוס מיוחד בקיסריה הכולל מרכז לוגיסטי, משרדים ומרכז פיתוח. בפרויקט יעמוד הבניין בתקן LEED האמריקאי (הנחשב לתקן מחמיר יותר מהתקן הישראלי) ויכלול מערכות "ירוקות" רבות ובהן מים אפורים, הצללות, שימוש בחומרים ממוחזרים, גגות צמחיה ועוד.
פקקים בירוק
אין מקום לפליאה – בישראל הביורוקרטית קיימים חסמים רבים שעוצרים את מינוף הבניה הירוקה. בחרנו להציג חמישה עיקריים מתוך אתר אדם טבע ודין:
- העדר גורם אחראי - אין רשות מובילה ובעלת סמכויות שתקדם באופן מסודר ומובנה את הבנייה הירוקה והתאמתה למציאות בארץ.
- העדר תקנים מחייבים - ההנחיות והתקנים הקיימים אינם מחייבים, על כן ההיענות שואפת לאפס.
- היצע קטן של חומרים - בשל מחסור בתקנים מקומיים וביקוש נמוך, אין מבחר של חומרים ממוחזרים ומוצרים בעלי תקן ירוק. התוצאה: מוצרים ירוקים מיובאים ויקרים מהמוצרים הרגילים.
- חוסר אמון ופתיחות מצד קובעי המדיניות - למרות שבמדינות מתקדמות אחרות יש אישור לשימוש במים אפורים, משרד הבריאות בישראל אוסר את השימוש בהם.
- העדר דוגמאות בשטח - אין כיום מבנים לדוגמה ובעיקר מבני ציבור, שהטמיעו את תקני הבנייה הירוקה. התוצאה: חוסר בידע ציבורי וחוסר בניסיון מקצועי.
ניתן לסכם ולומר שהדרך לבנייה ירוקה מאסיבית עדיין ארוכה. עם זאת, יש לקדם בברכה כל פרויקט ירוק של מגורים או תעשיה, ולהביא אותו כדוגמה בולטת ומועדפת בפני הגורמים המקצועיים וההסברתיים.
