כיכר התרבות תוכננה מתחילת דרכה כנקודת מפגש אורבנית. ב"תכנית גדס" משנת 1925 הכיכר תוכננה הכיכר להיבנות ב'אקרופוליס' תרבותי המוקפת במבני תרבות.

במחצית שנות ה-60 נשלמה הקמתם של גן יעקב ומשכני התרבות שסביב הכיכר אך הכיכר נותרה בלתי מטופלת. בשנים האחרונות חודש מתחם התרבות בתל אביב, הוקם חניון מסודר, גן יעקב ההיסטורי שומר וחודשו הרחובות הסובבים. הקשרים בין הכיכר לסביבתה חודשו, והיא חוברה לסביבתה האורבנית ואל גן יעקב. הקשרים התחבורתיים בין החניון לרשת הכבישים מביאים לחיבור למרקם העירוני הסובב את הכיכר, במיוחד רח' מרמורק ושדרות רוטשילד. הקומפוזיציה הייחודית של הכיכר נובעת המערך העירוני בו היא חייה.

לכיכר התרבות יופי הרמוני האופייני לאמן דני קרוון המשלב אומנות ואדריכלות.

אדריכל והפסל דני קרוון, חתן פרס ישראל, משלב בעבודותיו קומפוזציות פיסליות המורכבות מצורות גיאומטריות פשוטות. השילוב בן הפסלים הגיאומטרים לאלמנטים הטבעים כגון אור ומים עוזרות ליצירת מרחב ציבורי ייחודי.

הליכה בכיכר הינה מסע בין אדריכלות, פיסול ותכנון נוף המשולבים יחדיו בהרמוניה להעניק חוויה ייחודית. הבימה השקועה במרכז הכיכר ובתוכה גן, מזמינה את עוברי האורח לשבת ולצפות לרגע בנעשה סביבם.

הבריכה בכיכר מציגה אניגמה בצורתה הדקיקה והעדינה למול המרחב הציבורי הגדול. בריכת ההשתקפות נראת כחסרת יעוד וקשה להכניסה לתבניות המוכרות של אדריכלות במרחב האורבני. ניתן אם כך לראות בבריכה יותר כאלמנט פיסולי נוסף ולא כאלמנט אדריכלי.

שדרת העצים שניטעו לאורך חזית הבימה מחזקת את החיבור הוויזואלי בין שדרות רוטשילד לכיכר. העצים כמו מזמינים את הולכי השדה להמשיך ולעקוב אחרי המחסה והנחמה שמסמל העץ בחום התל אביב.

באוהאוס הוא כנראה סגנון האדריכלות הכי מוכר בישראל. רוב האנשים לא יודעים כלום על הסגנון החשוב הזה מלבד שהבתים בו לבנים ופשוטים ולכן יש נטייה לכנות כול בית לבן בתל אביב "באוהאוס".

חשוב לי להבהיר כמה גדולה תרומתו של הבאוהאוס בתולדות האדריכלות בעולם ולמראה של תל אביב בפרט.

סגנון ה"באוהאוס" מקורו במכון לאמנות ואדריכלות, שייסד אדריכל בשם ולטר גרופיוס בגרמניה ב1919. באותה תקופה שלט בעולם סגנון מצועצע ומקושט אשר ויתר על פונקציונלית לטובת המראה. קשה קצת לדמיין את זה היום אבל בתקופה הזאת לא היה בית שלא היה מעוטר מבחוץ ומבפנים.

לאחר מלחמה העולם השנייה התחילה להתפתח בגרמניה אידאולוגיה חברתית חדשה שהדגישה את האדם וצרכיו.

בהתאם לכך התפתח סגנון עיצוב מינימליסטי ופשוט אשר תיעב קישוטים והאמין שהפונקציונלית של האובייקט קובעת את המראה שלו. אדריכלי הבאוהאוס ניסו לפשט את האוביקטים עד למרכיביו הבסיסים ביותר מתוך האמונה ש"פחות זה יותר".

עם עלית הנאצים נסגר מכון "באוהאוס" ומקימו היגרו לארה"ב שם המשיכו להפיץ את הרעיונות שלהם לכול העולם.

סגנון הבאוהאוס נגע בכול האספקטים של עולם העיצוב והאומנות והוביל לפיתוח "הסגנון בינלאומי" ששלט בעולם העיצוב עד שנות ה60.

אז איך השתלט סגנון עיצוב גרמני על תל אביב? כשהוקם הישוב הישראלי התחברו החלוצים לתפיסה האידאולוגית ולפשטות והאחדות של אדריכלות הבאוהאוס. בשנות ה30 עלו מגרמניה אדריכלים יהודים אשר חונכו על עקרונות באוהאוס והתאימו את סגנון הבניה למזג האוויר הישראלי. הבאוהאוס הקל על הבניה המהירה שנדרשה בישובים החדשים בישראל ולכן אומצה על ידי אדריכלים רבים. אדריכלים אלו בנו מבנים חדשנים שנשענו על עקרונות הבאוהאוס בכמות שאין דומה לה בעולם.לרוע המזל רוב המבנים האלו לא השתמרו בגלל שלא הבינו את ערכם הרב כמורשת אדריכלית.

בשנת 2003 הוכרזה "העיר הלבנה" של תל אביב כאתר מורשת עולמית, בזכות הבתים הרבים בסגנון זה המרוכזים בה.

]]> http://ah-blog.com/2012/02/09/%d7%9b%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%90%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9b%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%90%d7%95%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a1/feed/ 0 aharch2000 http://ah-blog.com/2012/01/12/%d7%9b%d7%90%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9b%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%aa%d7%92%d7%91%d7%a8-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%9f/ http://ah-blog.com/2012/01/12/%d7%9b%d7%90%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9b%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%aa%d7%92%d7%91%d7%a8-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%9f/#comments Thu, 12 Jan 2012 15:50:02 +0000 Auerbach Halevy http://ah-blog.com/?p=671 להמשיך לקרוא ←]]>

האוורד רוארק, גיבור הספר כמעיין המתגבר (The Fountainhead) של הסופרת האמריקאית איין ראנד, הוא ללא ספק, האדריכל השנוי ביותר במחלוקת שידעה הספרות מאז ומעולם. הרומן הארוך הזה (למעלה מ-700 עמודים בתרגום לעברית) התפרסם בשנת 1943 והפך לרב מכר בקנה מידה בינלאומי שנמכר עד היום ולעתים נדמה, שדמותו של רוארק ותפיסת עולמה רלוונטיים יותר מתמיד.

על רקע תור הזהב של גורדי השחקים בניו יורק של שנות ה-20 של המאה הקודמת, מוצבות שתי דמויות- של הווארד רוארק ושל פיטר קיטינג- המציגות סולם ערכים שונה בתכלית ותפיסה מנוגדת של תפקיד האדריכל בעולם.

השניים נפגשים לראשונה בבית הספר לאדריכלות. רוארק המאמין באדריכלות מודרנית, נושר מבית הספר בגלל מרדנותו העיקשת וסירובו ללמוד את רזי האדריכלות הקלאסית. קיטינג, לעומת זאת, מסיים את לימודיו בהצטיינות ומתקבל לעבודה במשרד אדריכלים מפורסם, שם הוא זוכה לאהדה רבה אודות לשאפתנותו ולצביעותו. מאוחר יותר, הוא הופך לשותף במשרד זה, קונה לעצמו שם ומתעשר. רוארק מתקבל לבסוף לעבודה במשרד אדריכלים אך מתקשה לכבוש את לב הלקוחות. יצירותיו זוכות לקיתונות של בוז והוא עובד מעט מאוד. מאוחר יותר הוא פורש מהמשרד בשל מחסור בכסף ופונה לעבוד במחצבה.

במקביל לפרישתו של רוארק, מתמודד פיטר קיטינג במכרז על בניית גורד שחקים בעל חשיבות עצומה. הוא נדרש לתכנן את הבניין המדהים ביותר בעולם והלחץ משבית אותו. ברגע ייאוש קיצוני, הוא מבקש מרוארק שיתכנן עבורו את הפרויקט. האחרון מסכים אבל יש לו תנאי אחד- הוא דורש שתכניות הבניין שלו תהיינה סופיות וכי לא ייעשה כל שינוי בשרטוטים. קיטינג מסכים ועם תכנוניו של רוארק זוכה במכרז. גורד השחקים נבנה ושיתוף הפעולה הסודי בין השניים נמשך תחת אותו התנאי.

כאשר רוארק מבקר באחד מהמבנים שנבנו בהתאם לתכנונו ועיצובו הוא מוצא כי בניגוד להסכם בינו לקיטינג, נערכו מספר שינויים אדריכליים במבנה. בתגובה הוא מפוצץ את הבניין שיצר הוא עצמו, נתפס ומועמד למשפט שמסוקר בכל אמצעי התקשורת. בבית המשפט מטיח רוארק בחבר המושבעים את דעותיו יוצאות הדופן. במונולוג ארוך, מטלטל ומבריק הוא טוען לחירות הפרט, לחשיבה עצמאית ולסגנון אמנות אישי ודוחה מעליו את הממסד האדריכלי השמרני, עקרונות של אדריכלות לטובת הכלל והחברה, אלטרואיזם וקומוניזם.

המשפט מסתיים בזכאותו של רוארק. השטח שהפציץ נרכש על ידי מיליארדר שמבקש ממנו  לבנות את גורד השחקים המקורי שתכנן והפעם- ללא התערבות חיצונית באמנותו.